שאלות ותשובות

1.מי אתם?

'ישראל יוזמת' היא קבוצה א-מפלגתית המונה כ-1,800 חברות וחברים מימין ומשמאל ומרקעים מגוונים: בכירי מערכת הביטחון, אנשי עסקים, דיפלומטים, אקדמאים ופעילים חברתיים.

אנו פועלים בקרב מקבלי ההחלטות והציבור בישראל לקידום ברית אסטרטגית אזורית, שבמרכזה ברית ביטחונית לצורך ייצוב המזרח התיכון ולחימה באיראן ובטרור האסלאמי, ברית מדינית להתנעת תהליך מו"מ על בסיס אזורי עם הפלסטינים, שתהווה חלופה לכישלונות החוזרים והנשנים של המו"מ הבילטראלי, וברית כלכלית שתפתח את המזרח התיכון ותעצור את ההידרדרות לקיצוניות ולטרור.

אנו מאמינים כי באמצעות הברית האזורית ניתן יהיה לממש את החזון הציוני בדורנו ולהפוך את מדינת ישראל למעצמה אזורית חזקה – מדינה יהודית בטוחה, כלכלה צומחת, מעוז טכנולוגי וחברת מופת דמוקרטית.

אנו מנהלים שיחות ומפגשים עם אנשים מובילים ומנהיגים בעולם הערבי, במטרה ליצור הצעות לקידום ברית אזורית שתבטיח את האינטרסים החיוניים למדינת ישראל ולביטחונה, ובמקביל אנו משפיעים על ממשלת ישראל בכדי שתאמץ את המתווה.

זוהי שעת כושר. האינטרסים המשותפים לנו ולמדינות ערב המתונות פותחים חלון הזדמנויות חדש המאפשר היחלצות מהסטאטוס-קוו המדמם שמאיים להרוס את החלום הציוני. יש לנצל את ההזדמנות - ליזום, לקחת את גורלנו בידינו ולהבטיח את עתידנו.

קראו עוד, והצטרפו אלינו!

    2.מה אתם מציעים?

    תפיסה אסטרטגית אזורית שבמרכזה יצירת קואליציה עם המדינות הסוניות המתונות לצורך ייצוב המזרח התיכון, אבטחת האינטרסים האסטרטגיים של ישראל באזור, וחידוש תהליך מו"מ אחר עם הפלסטינים.

    בטווח הקצר ובמישור המדיני – יציאה ביוזמה ישראלית לתהליך מדיני אזורי, שתהווה מענה ליוזמה הסעודית-ערבית. היוזמה הישראלית תקבל את המסגרת העקרונית של הסדר אזורי לסיום הסכסוך הישראלי-ערבי, תוך עמידה איתנה על האינטרסים הביטחוניים והלאומיים של מדינת ישראל.

    התהליך יתנהל בשלושה ערוצים מקבילים:

      א. ערוץ מו"מ אזורי: להסדרת סוגיות הביטחון, הנורמליזציה, היחסים הכלכליים ושיתוף הפעולה האזורי.

      ב. ערוץ מו"מ ישראלי-פלסטיני: להסדרת סוגיות הליבה של הסכסוך ופתרון 2 המדינות.

      ג. ערוץ יישום: שיעסוק בשינויים בשטח, שיפור כלכלי ובניית המדינה הפלסטינית, תוך יישום הדרגתי של ההסכמות בצירי המו"מ. ערוץ היישום מגלם תפיסה שונה לניהול התהליך – במקום הקביעה כי 'כלום לא מוסכם עד שהכול מוסכם', אנו מציעים לפעול בשיטה הקובעת כי 'כל מה שמוסכם מיושם'.

    בטווח הבינוני ובמישור הביטחוני – כחלק מתהליך המו"מ ובמקביל אליו, יצירת קואליציה ביטחונית אזורית שתשתף פעולה בהתמודדות עם החמאס וארגוני הג'האד העולמי בעזה, איום דאע"ש והג'האד העולמי בסוריה ובסיני, והתייצבות משותפת למול הציר השיעי בראשות איראן, ובתוך כך מול ארגון חזבאללה.

    בטווח הארוך – במקביל לשני המהלכים לעיל, תותנע תכנית בינלאומית ואזורית לשיקום הכלכלי של המזרח התיכון, כדי להוריד את מפלס הפונדמנטליזם, להביא ליציבות ולאפשר אופק של תקווה לתושבי האזור.


    3.מהו האינטרס של מדינות ערב לשתף פעולה עם ישראל?

    האינטרס הבסיסי ביותר של המשטרים הסונים המתונים (סעודיה, מצרים, ירדן, מרוקו, מדינות המפרץ) הינו שמירה על יציבות שתבטיח את המשך שלטונם. אי היציבות בעת הזו במזרח התיכון מזמנת למשטרים אלו אתגרים עצומים, שמייצרים זהות אינטרסים חסרת תקדים עם ישראל.

    קיים חשש גדול מאיראן בעידן שלאחר הסכם הגרעין עם המערב. הלגיטימציה הבינלאומית שאיראן הרוויחה מההסכם, השיפור במצבה הכלכלי לאחר הסרת הסנקציות, והדינאמיקה החדשה עם המערב אשר חושש ונזהר מקריסת ההסכם, מאפשרים לאיראן לפעול ביתר חופשיות במזרח התיכון. על רקע זה ובהקשר של המאבק ארוך השנים בין השיעה לסונה על ההגמוניה במזרח התיכון, הגבירה איראן את מעורבותה בתמיכה במשטר אסד בסוריה, במלחמת האזרחים בתימן, בגורמים השיעים בעיראק ובארגון חזבאללה בלבנון.

    ארגוני הטרור הסוני הרדיקאלי, בדגש על ארגון דאע"ש, מהווים איום משמעותי על המדינות הסוניות. חזון דאע"ש כולל את הפלת השליטים ה'כופרים' והשתלטות על שטחי המזרח התיכון. במקביל למעורבות המדינות הערביות במאבק נגד דאע"ש בסוריה ועיראק, הן מתמודדות עם האיום הפנימי שהארגון מציב להן, שבימים אלו מורגש ביתר שאת בחצי-האי סיני ועשוי להתגבר  גם בירדן וסעודיה.

    לצד זאת, השליטים רואים באסלאם הפוליטי בדמות ארגון האחים המוסלמים איום על יציבותם, דבר שמביא להרעה משמעותית של יחסיהם עם ארגון החמאס.

    המדינות מתמודדות עם משבר כלכלי חמור ביותר כתוצאה מאי היציבות, המשבר הכלכלי העולמי, ירידת מחירי הנפט וההשקעה הצבאית במאבקים במזה"ת. המדינות רואות במשבר זה בעיה ראשונה במעלה, שכן בראייתם המצב הכלכלי היה הגורם המרכזי ל'אביב הערבי' שאיים על יציבות המשטרים.

    לצד כל אלה, ניכרת אכזבה של המשטרים מארצות הברית לאחר הסכם הגרעין עם איראן, אי-ההתייצבות לצד הנשיא לשעבר מובארק בעת המהפכה במצרים וצמצום המעורבות האמריקאית במזרח התיכון, באופן שמצריך חיפוש אחר גורמים נוספים שיכולים להבטיח את ביטחונם ויציבותם. במצב עניינים זה, ישראל נתפסת כגורם חזק ביטחונית, מודיעינית וכלכלית אשר המדינות הערביות יכולות להסתייע בו.


      4.כן, אבל... למה בכלל צריך לשנות את המצב הקיים ולקחת סיכון?

      הקיפאון המדיני אינו פועל לטובתנו, ומדרדר אותנו למציאות של מדינה דו-לאומית, מוכת טרור ואלימות, עם רוב פלסטיני בין הירדן לים, אשר ישים סוף לחלום הציוני.

      כמו מרבית הישראלים, אנו מאמינים כי פתרון שתי המדינות הוא הפתרון היחיד שמאפשר את השמירה על החזון הציוני של מדינה יהודית ודמוקרטית, בעלת רוב יהודי, וכמו מרבית בכירי מערכת הביטחון, אנו מאמינים כי רק כך ניתן להבטיח את ביטחוננו בטווח הארוך.

      פתרון שתי המדינות, חרף הפשרה הטריטוריאלית הכואבת בה הוא כרוך, מציע עתיד טוב יותר. הסקרים מוכיחים כי רוב הישראלים יודעים זאת, אך אינם מאמינים כי הדבר אפשרי. אנו מבקשים לשכנע כי הסדר שתי המדינות הוא אפשרי רק אם נקבל יתרונות משמעותיים ממדינות האזור.


      5.כן, אבל... למה ההסדר צריך להיות אזורי?

      צריך להכיר בכך שהערוץ הבילטראלי מיצה את עצמו ונכשל. לא ניתן להגיע להסדר עם הפלסטינים ללא מעורבות אזורית.

      עלינו להפנים את לקחי העבר - המלמדים כי ההנהגה הפלסטינית אינה חזקה ואמיצה דיו כדי לחתום על הוויתורים הפלסטינים הנדרשים להסדר. רק בגיבוי של מדינות ערב יכולים הפלסטינים להציג ויתור בסוגיות הפליטים, הגבולות וסידורי הביטחון.

      רק במעורבות מדינות ערב ניתן להתמודד עם שלטון החמאס ברצועת עזה, המהווה את אחד המכשולים והאיומים המרכזיים בזירה. רק הסדר אזורי יכול לרסן את החמאס, ולחייבו לקבל את ההסדר ולהניח את נשקו.

      חלק מסוגיות הליבה מחייבות מעורבות ערבית באופן אינהרנטי, ולפלסטינים כלל אין מנדט להכריע בהן לבדם. לא ניתן להכריע בסוגיית המקומות הקדושים ללא מעורבות של מרוקו, סעודיה וירדן, לא ניתן להכריע בסוגיית הפליטים ללא מעורבות של המדינות אשר יסייעו בקרנות הפיצויים או שהפליטים נמצאים בשטחם, ולא ניתן לדון בנושא הגבולות ללא מעורבות מצרית וירדנית.

      חשוב לא פחות - מדינות ערב יכולות להציע לישראל תמורה הולמת לפשרות הכואבות אליהן תידרש. בתוך כך, הכרה במדינת ישראל ובירושלים כבירתה, נורמליזציה וקשרי מסחר שיביאו לצמיחה כלכלית אדירה, וברית ביטחונית חזקה שתאפשר לחימה אפקטיבית בטרור הסוני הרדיקאלי בדמות דאע"ש, ובחזית השיעית של חזבאללה, ואיראן.

      סקרי העומק שלנו מגלים כי התמורות הביטחוניות, הכלכליות והמדיניות שניתן להשיג בברית האזורית, יאפשרו להנהגה הישראלית להציג הסדר שיזכה לתמיכה רחבה בציבור הישראלי.


      6.איך ברית אזורית תשפיע על הכלכלה הישראלית?

      ניתוח ומחקר שביצענו בכדי להעריך את ההשפעות הצפויות של ברית אזורית על כלכלת ישראל, העלה תוצאות דרמטיות. ברית אזורית, אשר תוביל ליחסים כלכליים נורמאליים עם מדינות האזור, טומן בחובו השלכות מרחיקות לכת על המשק הישראלי, בדגש על צמיחה כלכלית חסרת תקדים שתורגש בכל שכבות האוכלוסייה, ותתבטא הן בגידול בהכנסה הפנויה וברמת החיים של משקי הבית והן בהיקף ורמת השירותים הציבוריים הניתנים לאזרחים.

      ההסדר צפוי להביא לגידול של 61.3 מיליארד דולר בשנה בתוצר המקומי הגולמי, המהווה גידול של 18%. זאת, כתוצאה מגידול בייצוא (27 מיליארד דולר), בתיירות הנכנסת (22 מיליארד דולר) ובהשקעות הזרות בישראל (2.3 מיליארד דולר). מדובר בבשורה מרחיקת לכת עבור המשק, אשר להערכת בנק ישראל קצב צמיחתו צפוי להאט משמעותית במסלול הקיים, באופן שיחריף את הפערים ברמת החיים בין ישראל למדינות המערב ועלול להביא לעלייה באבטלה ולירידה בהכנסה הפנויה של משקי הבית.

       חשוב אף יותר – בשנים האחרונות גובר הצורך במימוש מדיניות כלכלית חברתית אשר תפעל להתמודד עם יוקר המחיה, צמצום מימדי העוני ויצירת הקלה כלכלית על משקי הבית בישראל. אולם, ניסיון השנים האחרונות מלמד כי לא ניתן לממן צעדים מסוג זה מהמקורות התקציביים הקיימים. ברית אזורית משנה לחלוטין את התמונה – המקורות הפנויים בתקציב המדינה צפויים להגיע ל-67.5 ₪ בשנה, המהווים 21% מהתקציב, כתוצאה מגידול בהכנסות ממיסוי על רקע הצמיחה בתמ"ג, קיצוץ בתקציב הביטחון וההתנחלויות המבודדות, והקטנת הריבית על החוב על רקע עליית דירוג האשראי. התקציב העודף יכול לשמש לשיפור חסר תקדים במערכת הבריאות, לסבסוד חינוך חינם לגילאי 0-3, להפעלת תכנית כוללת להוזלת מחירי הדיור, להורדת המיסים על הדלק וקניית כלי רכב חדשים להגדלת תקציבי הרווחה ולהשקעה נוספת באקדמיה, בתרבות, במד בספורט באיכות הסביבה, ועוד.

      על כן, הברית האזורית הינה המתווה האפקטיבי ביותר לפתרון בעיות היסוד של הכלכלה והחברה בישראל, ולהבטחת עתידה של ישראל כמעצמה אזורית משגשגת.


      7.מהי היוזמה הערבית? מה עמדתכם כלפיה?

      'יוזמת השלום הערבית' הינה תכנית מדינית ערבית לסיום הסכסוך הישראלי-ערבי, אשר אומצה בשנת 2002 על ידי 22 מדינות הליגה הערבית. התכנית מציעה לישראל את סיום הסכסוך, קץ התביעות הערביות, הכרה בישראל וכינון יחסים נורמליים (דיפלומטיים וכלכליים) בין ישראל למדינות ערב, בתמורה לנסיגה ישראלית מהשטחים שנכבשו ב-1967, הקמת מדינה פלסטינית, ופתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים, בהתאם להחלטה 194 של האו"ם.

      אנו רואים ביוזמה צעד מבורך שמעיד על השינוי העצום ביחס של מדינות ערב כלפי ישראל. ההצעה אינה מושלמת, וישראל אינה יכולה להיענות לה כפי שהיא, אך בראייתנו, עקרונות היוזמה יכולים להוות מסגרת למו"מ אזורי ויש להגיב לה ביוזמה ישראלית.

      בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים מעודדים ביחס של מדינות ערב כלפי היוזמה ופרשנותה:

      • נכונות לדון ביוזמה - כבר לא 'כזה ראה וקדש'.

      • הבהרה לגבי הכוונה בפתרון 'מוסכם' לבעיית הפליטים - לישראל זכות וטו בנושא.

      • דחיקת הדרישה לדון גם בעתיד רמת הגולן.

      • קבלה של עיקרון חילופי השטחים בכדי לשמור על גושי ההתיישבות בריבונות ישראלית.

      • נכונות ליישום מדורג של כינון היחסים בכדי לספק תמורות לישראל טרם סיום התהליך.


      8.כן, אבל... האם ניתן להגיע להסדר עם מדינות ערב ללא הקמת מדינה פלסטינית?

      האינטרסים הרבים של מדינות ערב בקשרים עם ישראל אינם עומדים בפני מחויבותן לפתרון הבעיה הפלסטינית. מחויבות זו אינה אידיאולוגית בלבד – המשטרים הערבים רואים בסוגיה הפלסטינית מקור לחוסר יציבות. בתוך כך, ביטויים פומביים של קשרים עם ישראל גוררים מחאות עממיות וביקורת על השלטון, ובמצרים וירדן סבבי הלחימה בין ישראל לפלסטינים מציתים הפגנות המוניות על רקע הסכמי השלום בין ישראל למדינות. לכן, גם בימים אלה, מדינות ערב לא מוכנות לקדם שיתופי פעולה גלויים אפילו בנושאים בעלי חשיבות אסטרטגית עבורם, ללא התקדמות מדינית בסכסוך הישראלי פלסטיני.


      9.מי הם הפרטנרים לברית האזורית? יש לכם שותפים בעולם הערבי?

      מנהיגים במדינות ערב מדגישים שוב ושוב כי היוזמה הערבית עדיין על השולחן. לצד זאת, אנו מזהים פרטנרים רבים ליוזמתנו בעולם הערבי. ההתעניינות ביוזמה הולכת וגדלה מיום ליום כאשר יותר ויותר צעירים ואנשי עסקים מביעים בה עניין.

      אנו מנהלים באופן קבוע שיח עם גורמי מפתח במדינות ערב המתונות, בכדי לבחון את מידת התמיכה ביוזמה הערבית ואת ההיענות הערבית הצפויה ליוזמה ישראלית עתידית ברוח הצעתנו. המסרים שאנו מקבלים מאוד מעודדים ומלמדים על גישה חיובית כלפי יוזמה ישראלית.

      מפאת הרגישות איננו יכולים לציין את זהות הגורמים איתם אנו משוחחים. חלקם נושאים בתפקידים רשמיים וחלקם אינם, אך בהכרח מתאמים את מסריהם עם השלטונות טרם פגישותינו.


      10.כן, אבל... מדוע דווקא בתקופה לא יציבה ונוכח עלייתו של האסלאם הקיצוני?

      המזרח התיכון אכן מצוי בתקופה של חוסר יציבות, ואיש אינו יכול לחזות במדויק את כלל התרחישים העתידיים. עם זאת, ולאור זאת - על הנהגה אחראית לקרוא את המציאות, לנתח את התרחישים השונים, לזהות את ההזדמנויות והסיכונים, ולהכריע ולפעול בנחישות בכדי להשיג את האינטרס הישראלי.

      אי-היציבות האזורית אין פירושה כי ראוי להישאר בחוסר מעש ולשמור על הסטאטוס-קוו. המציאות והניסיון מלמדים כי אין סטאטוס-קוו במזרח התיכון, כי הזמן אינו פועל לטובתנו, וכי קפיאה על השמרים בהכרח תביא לתוצאה החמורה של מדינה דו-לאומית מדממת ולא יהודית.

      במקום זאת, אנו מציעים להתייחס לאי היציבות כבעיה אזורית. עלינו לבחור צד ולהשתתף באופן פעיל במאבק בין הכוחות המעוניינים ביציבות המזרח התיכון לבין שאיפות ההגמוניה השיעית-איראנית והטרור הסוני הרדיקאלי. עלינו לתרום לחיזוק הכוחות המייצבים, ובמקביל לראות במצב המזרח התיכון הזדמנות שניתן לנצל להשגת הסדר לסיום הסכסוך הישראלי-ערבי בתנאים עדיפים עבור ישראל, ובאופן שמקבע את מעמדנו וכוחנו כמעצמה אזורית.

      בנוסף, סידורי הביטחון שיושגו בהסדר יצפו פני עתיד וייקחו בחשבון תרחישי קיצון עתידיים, ויחד עם עוצמתו של צה"ל יאפשרו לישראל להתמודד עם כל תרחיש ולשמור על ביטחוננו.


      11.כן, אבל... מה יקרה אם ייפול המשטר באחת המדינות החתומות?

      בעוד שנראה כי החשש ליציבות שלטונן של מדינות ערב המתונות אינו גבוה בעת הזו, לא ניתן להוציא נפילת משטרים נוספים מכלל אפשרות. נציין כי במצב כזה, יתרונה של הברית האזורית הוא בכך שזו אינה תלויה בשלטון אחד בלבד, אלא בקהילת המדינות הערביות כולן.

      בנוסף, גם אם יקומו באזור משטרים חדשים - בסבירות גבוהה, אלו לא ימהרו לבטל הסכמים ולערער את היציבות, ולראיה, הסכם השלום עם מצרים אשר שרד גם את שלטון האחים המוסלמים במדינה.


      12.איך יראה ההסדר בינינו לבין הפלסטינים?

      פרטי הסדר הקבע עם הפלסטינים לא יהיו מפתיעים. פרטי ההסדר האפשרי מוכרים וידועים היטב לשני הצדדים, לקהילה הבינלאומית ולציבור הישראלי. מה שחסר בשלב זה, ושביכולתו של הסבר אזורי לספק, זו היכולת הפוליטית של שני הצדדים לחתום על ההסדר ולכן נדרשת מעורבות אזורית.

      להלן הקווים הכלליים הסבירים של ההסדר האפשרי:

        א. יתקיימו זו לצד זו שתי מדינות לשני עמים, מדינת ישראל ליהודים ומדינת פלסטין לפלסטינים.

        ב. המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת ותחזיק כוח משטרתי בלבד. סידורי הביטחון יבטיחו את יכולת הלוחמה בטרור ותישמר נוכחות של צה"ל בבקעת הירדן לתקופה ממושכת.

        ג. הגבול בין המדינות יהיה על בסיס קווי 67 עם חילופי שטחים ביחס של 1:1 על שטח של בין 4% מהשטח, באופן שיאפשר שמירה על גושי ההתיישבות בריבונות ישראלית כך ש-80% מהמתיישבים ביהודה ושומרון יישארו בבתיהם.

        ד. פליטים פלסטינים יורשו לחזור למדינת פלסטין בלבד, למעט חריגים בהסכמה ישראלית.

        ה. ירושלים תהיה בירת שתי המדינות – שכונות ערביות בריבונות פלסטינית ויהודיות בריבונות ישראלית. הר הבית יתנהל כיחידה אוטונומית במשטר בינלאומי.


      13.כן, אבל... איך נבטיח שמדינה פלסטינית לא תהווה סיכון בטחוני?

      לא לחינם אנו רואים בסוגיית הביטחון את אבן היסוד של הברית האזורית וההסדר הנדרש. מדינת ישראל לא יכולה לצאת משטחים שבשליטתה מבלי לקבע סידורי בטחון שיבטיחו כי המדינה הפלסטינית שתקום לא תהפוך לבסיס טרור שיאיים על מרכז הארץ. לתפיסתנו, בתחום הביטחון אין מקום ללקיחת סיכונים.

      עם זאת, כמעט כל בכירי מערכת הביטחון לשעבר גורסים כי מדינת ישראל תהיה בטוחה יותר במציאות של הסדר מדיני, ומעריכים כי ניתן לשמור על הביטחון והשקט באמצעות סידורי בטחון הכוללים את פירוז המדינה הפלסטינית, חיזוק השלטון המתון שיקום, נוכחות ארוכת טווח של צה"ל בגבול המזרחי, נוכחות כוחות מערביים וערביים ושיתוף פעולה מודיעיני עם כוחות הביטחון המקומיים.

      קני טרור קמו עד היום בשטחים שצה"ל יצא מהם חד צדדית, ללא סידורי בטחון הולמים, כפי שאירע ברצועת עזה ובדרום לבנון. לעומת זאת, שת"פ בטחוני ומודיעיני עם המדינות השכנות, כפי שקיים היום עם מצרים וירדן, מניב תוצאות טובות ביותר. עם הטכנולוגיה הקיימת היום ניתן לשגר רקטות מדויקות למרכז הארץ גם משטחי מצרים וירדן, אך על אף שהמוטיבציה לכך קיימת, דבר זה אינו עולה בידם של גורמים עוינים בשל שיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק עם שכנינו, אשר מסכלים טרור נגד ישראל בשטחם. מערכת יחסים מסוג זה צריכה להיות מעוגנת בברית האזורית. בהקשר זה ראוי לציין כי בשנים האחרונות מתקיים שיתוף פעולה הדוק עם כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, אשר מניב הצלחות כבירות בסיכול טרור מאורגן בגדה.


      14.כן, אבל... האם ניתן להגיע להסדר עם שלטון החמאס ברצועת עזה?

      רצועת עזה צריכה להיות חלק מהמדינה הפלסטינית המפורזת, הנשלטת על ידי הממשלה הפלסטינית שתכלול את חמאס רק במידה ויקבל את ההסדר המדיני. כאמור, רק למדינות הערביות יש את כוח המנוף והלגיטימציה שיכולה לכפות את ההסדר על החמאס ולהכריחו להניח את נשקו. נזכיר שגם למדינות ערב אינטרס מובהק להביא לסיום שלטון החמאס ברצועה, לאור חוסר היציבות שהוא מייצר עבור מצרים והשתייכות החמאס לזרם האחים המוסלמים המהווה יריב מרכזי לשלטון המשטרים המתונים.


      15.מהי עמדתכם לגבי צעדים חד-צדדיים?

      בראייתנו, האסטרטגיה המועדפת הינה הסדר שיסיים את הסכסוך הישראלי-ערבי שיכלול את כל סידורי הביטחון ההכרחיים. ברור לנו שכדי להשיג אותו ישראל צריכה לבצע צעדים חד-צדדים קונסטרוקטיביים כגון הקפאה מסוימת של הבנייה בהתנחלויות שמחוץ לגושי ההתיישבות וירושלים.

      עם זאת, במקרה של כישלון המו"מ להסדר קבע, לתפיסתנו נכון יהיה לאמץ אסטרטגיה של היפרדות מתואמת למציאות של שתי מדינות דה-פקטו, שתכלול אף היא את כל סידורי הביטחון ההכרחיים. מהלך מסוג זה  יהיה מיטבי רק במסגרת של מו"מ אזורי שיבטיח את האינטרס הישראלי, וכן יבטיח אופק להמשך המו"מ כאשר הדבר יהיה אפשרי.


      16.כן, אבל... האם הציבור הישראלי לא מתנגד להסדר מדיני?

      בניגוד לאמונה הרווחת, סקרי דעת קהל מוכיחים פעם אחר פעם כי לפתרון שתי המדינות רוב מוצק ותמיכה רחבה בקרב הציבור. בסקר שערך עבורנו מכון 'הגל החדש' מצאנו כי 58% מהיהודים בישראל תומכים בהיפרדות לשתי מדינות ו-61% חושבים שעל ישראל ליזום תהליך מדיני.

      יתרה מכך, לאחר שמקבלים הנשאלים הסבר על היוזמה האזורית התמיכה בהסדר עולה ל-80%. מדובר בתמיכה חסרת תקדים החובקת את כלל הציבור (89% מקרב מצביעי 'מרכז', ו-73% בקרב מצביעי 'ימין פרגמטי').

      אין כל ספק כי הציבור מעוניין בפתרון, אך אינו מאמין כי הדבר אפשרי. הסקרים וניסיון העבר מוכיחים כי מנהיגות אמיצה יכולה להוביל מהלך מדיני עם תמיכה פוליטית רחבה.


      17.מי תורם לכם?

      כבר מראשית דרכנו, הכרענו שפעילותנו מול דעת הקהל ומקבלי ההחלטות בארץ לא תיעשה על בסיס כספים מארגונים זרים או מממשלות זרות, לאור היותנו יוזמה ישראלית, למען ישראל. התורמים שלנו עד כה הם אנשי עסקים ישראלים, יהודים חמים וחברי היוזמה. ככלל אנו מאמינים בהתנהלות צנועה, ופעילותנו נעשית ע"י צוות קטן  וברובה על בסיס התנדבותי.